top of page
_H2A2797.jpg

כיף שאתם כאן!

 

אני ליטל,  עו"ס, מנחת קבוצות ויוצרת ערכת הקלפים LOOKIES.

כיום אני מרצה ומדריכה להנחיית קבוצות ועבודה סוציאלית בחוג לעבודה סוציאלית של מכללת תל חי, בחוג לייעוץ והתפתחות האדם באוניברסיטת חיפה ובבית הספר לחברה ואומנויות בקריה האקדמית אונו. את שפת "LOOKIES" אני מלמדת בתוכניות לשילוב בישול ככלי חינוכי וטיפולי במכללה האקדמית וינגייט.

מלווה צוותים חינוכיים וטיפוליים בתחום העבודה הקבוצתית. ולצד אלו אני חוקרת את מעגלי ההקשבה בקבוצה- בחינוך, בקהילה ובמגזר העסקי כדוקטורנטית באוניברסיטת חיפה. בעלת ניסיון בעבודה אישית וקבוצתית עם נוער, צעירים ומבוגרים בתהליכי שינוי, התפתחות ובניית חוסן אישי.

פעם חלמתי על עגלת קפה, מסעדה שווה, בר מפונפן, אז למדתי קונדיטוריה באסטלה, התמחתי ב"רביבה וסיליה" ואפילו עבדתי קצת  בתחום. את החלומות האלו הנחתי בצד לבינתיים אבל את LOOKIES הקמתי מתוך התנסות והבנה שאוכל וקבוצה הם שני מרכיבים בסיסיים בחיינו שקשורים האחד בשני. כאן אני מחברת את שני העולמות המקצועיים שלי יחד ויוצרת מגוון של תכנים, סדנאות, קבוצות וכלים להתבוננות והתפתחות אישית דרך בישול ואפיה.

ולבסוף והכי חשוב- נשואה לנפתלי ואמא למעיין ופלג.

  • B.A בעבודה סוציאלית, מסלול לחץ וטראומה, המכללה האקמית תל חי

  • M.A בהנחיית קבוצות, בחוג לייעוץ והתפתחות האדם, אוניברסיטת חיפה

  • תעודת קונדיטור- "אסטלה"


 

למה קבוצות?

עולם הקבוצות קסום בעיני.


כמי שמצאה עצמה כמה פעמים בעמדות השפעה, הכרעה, או הובלה בחיים ומעולם לא
הרגישה בהם לגמרי בנח פתאום בהנחיית קבוצה מצאתי את המקום שלי.


בקבוצה ההתבוננות היא הוליסטית, אין שחור ולבן, אין צורך בהכרעות כאלו ואחרות.
ההתפתחות של המשתתפים נובעת דווקא מתוך הסבך שנוצר, מתוך המורכבות הזו של
היחסים. כל תפקיד בקבוצה, כל מתח, כל קונפליקט הם לא רק חלק בשלם - אלא הם
המהות עצמה. המורכבות הזו לצד ההשתייכות,
הקבלה והתקווה שנוצרת בקבוצה מייצרים קרקע מצויינת להתפתחות אישית, קבוצתית וחברתית. בעצם המפגש עם האחרים בקבוצה הוא המפגש הכי עוצמתי עם עצמנו.

היום ברור לי שהפלטפורמה הזו של העבודה הקבוצתית צריכה להיות מיושמת בכל מקום- בהיבט הטיפולי, החינוכי, הייעוצי והניהולי. זו הסיבה שאני ממשיכה להעמיק ולחקור את עולם הקבוצות ולחפש את הגשרים שבין המרחבים הטיפוליים, החינוכיים, העסקיים והחברתיים. כך אני חוקרת בעבודת הדוקטורט שלי את 

"מעגלי ההקשבה" שהם נישה קדומה בעבודה הקבוצתית וקורה בהם משהו שלא מתאפשר במקומות אחרים... אעדכן על כך בהמשך, בינתיים אני מאוד סקרנית להבין את הקסם שמתרחש...

אלמנטים-05.png
Anchor 1

מה הקשר לאוכל?

 

הסיפור שלי עם המטבח התחיל עוד לפני שהתעניינתי בקבוצות פיתחתי לי תחביב שלימים אף היה לעבודה פה ושם והוא הכניס לי טעם ועורר בי הרבה תאבון והשראה- קונדיטוריה.

לאפות התחלתי בגיל צעיר, לא ברור איך ולמה כי את אמא שלי אני לא ממש זוכרת לשה בצקי שמרים...

אולי הייתה זו סבתא רותי בזווית העין, אולי האהבה לפחמימות

ואולי בכל זאת אלו ההורים שאפשרו לי להכנס למטבח, לטנף, לחקור חומרי גלם, להרגיש, לטעות, להצליח ולהתנסות...

פיצריה שכונתית, חוויות מהמטבח של מאפיית "לחמים" האגדית, לימודים מקצועיים באסטלה וסטאז' ב"רביבה וסיליה" האיכותית עיצבו את דרכי הקולינרית.

אבל לצד החלומות על קונדיטוריה מתוקתקת, נסללה לה עוד דרך והחיים כיוונו אותי ללימודי עבודה סוציאלית.

חשבתי שבחרתי דרך שונה אבל כבר בלימודים גיליתי את הקשר הבלתי אמצעי הזה שבין הבטן, ללב- הקשר שבין הההזנה הפיזית לזו הרגשית והתחלתי להכיר ולחוות את ההקשרים התראפויטיים שבבישול ואפיה.

 במה אני מאמינה?

  • אני מאמינה בקבוצה, במורכבות ובמראות שהיא מציבה, בכוח שהיא נותנת בפשטות ובאותנטיות שהיא מביאה.

  • אני מאמינה שאוכל הוא בסיס בדיוק כפי שהשתייכות לקבוצה היא הבסיס לחיים שלנו. הוא  מאפשר להיות בנתינה לאחר ולעצמנו, מעודד יצירה, מביא ערך, מייצר תנועה וחיוניות.

  • אני מאמינה שאוכל מחבר, מאפשר תקשורת, מגלה מכנה משותף ומבסס קרקע משותפת.

  • אני מאמינה שהחיבור בין אוכל וקבוצה הוא אדיר - מיצר חיבור ועומק רגשי והכל באופן כל כך  פשוט וטבעי.

אלמנטים-04.png
bottom of page